תעביר את הפטיש אני צריך לנסר (או: איך להיות מקגיוור)

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter

באופן כללי, אנשים יחפשו את הפתרון המהיר והיעיל ביותר לבעיה שלהם.
זה עניין אבולוציוני וזה אחלה. העניין הוא שבשביל לעשות את זה, המוח שלנו אוהב לקטלג ולהכניס דברים לתבניות, והוא עושה את זה בעיקר על בסיס ניסיון העבר. מגיל אפס למדנו שפטיש ומסמר הולכים יחד, ולכן כשמוח שלנו רואה מסמר שצריך לדפוק אל תוך הקיר, הוא מיד ייחפש פטיש, למרות שבאופן עקרוני, כל חפץ כבד מספיק שאפשר לאחוז באופן נוח יחסית, יעשה את העבודה.

קיצור הדרך הזה עוזר לאנשים לפתור בעיות שחוזרות על עצמן בצורה מהירה ובמינימום מאמץ מנטלי. אלא שבאותו זמן, הוא מונע מאיתנו מלחפש פתרונות אחרים, יצירתיים יותר ואולי טובים יותר, לבעיות.

זוהי הטיית הפונקציונאליות (Functional Fixedness), והיא הנטייה להשתמש בחפץ מסוים לפעולה ספציפית אליה הורגלנו לייחס את אותו החפץ.

נכון, שימוש בחפצים יומיומיים באופן שבו הם יועדו לשימוש, לא מהווה בדרך כלל בעיה. אם יש לכם פטיש, תשתמשו בו.. אין טעם לחשוב בכל פעם מחדש על דרך יצירתית לתקוע מסמר בכל פעם שתתקינו מדף או תתלו תמונה.

לעומת זאת, אם בשגרת היום שלכם, בין אם בעבודה או בבית, אתם נדרשים לייצר פתרונות יצירתיים לבעיות שצצות – להיות מקובעים בשימושים ה"מקובלים" של חפצים יכול ממש לתקוע אתכם.

הנה דוגמא די מוכרת להטייה הזו.
יש לפניכם נר, קופסת גפרורים וקופסא קטנה מלאה בנעצים.
המשימה שלכם היא למצוא דרך לחבר את הנר לקיר בצורה כזו שהוא יוכל לבעור.
***הפתרון אחרי התמונה***

למקרה שלא הצלחתם למצוא פתרון, התשובה היא לקחת את הקופסא שבתוכה מונחים הנעצים,
לנעוץ אותה אל הקיר ולהעמיד בתוכה את הנר.

לא חשבתם על זה? אל תרגישו רע. המוח שלכם באופן אוטומטי התייחס לקופסא כממלאת פונקציה מאוד ספציפית – הכלת הנעצים שבתוכה. זה קל בשבילו, נוח ומפחית מאמץ. ואם זה לא מספיק מעודד אתכם, אז תדעו שמחקרים הראו שאם היו נותנים לכם את הקופסא כחפץ שעומד בפני עצמו, הייתם כנראה מצליחים יותר.

רוצים עוד ניסיון? יאללה:
אתם נמצאים בחדר ובו שני חבלים יורדים מהתיקרה. החבלים לא מגיעים עד הריצפה, והם במרחק כזה ביניהם שאם תחזיקו אחד מהם, לא תוכלו להגיע אל החבל השני. על השולחן לידכם יש צבת, כדור וספר. עליכם למצוא דרך לאחוז יחד בשני החבלים.
***הפתרון אחרי התמונה***

נו? הצלחתם?
התשובה היא לקשור לאחד החבלים את הצבת ולנדנד את החבל כמו מטוטלת.

המצב הולך ומחמיר!
הטיית הפונקציונאליות הולכת וגוברת עם הזמן. מחקרים הוכיחו שככל שאנחנו מתבגרים, היכולת שלנו ליחס לחפץ מסוים שימושים נוספים, הולכת ופוחתת. ככל שיש לנו יותר ניסיון עם חפצים, התפיסה שלנו לגבי השימוש בהם הולכת ומתקבעת.

אז מה עושים? מתאמנים.
מאמנים את עצמנו לראות בחפצים היומיומיים שסביבנו יותר ממה שהם יועדו להיות במקור. הנה תרגיל פשוט – קחו דף ותרשמו שם של חפץ שאתם רואים סביבכם. נניח שטיח. עכשיו תרשמו 20 דברים שאפשר לעשות עם שטיח, חוץ ממה שהוא יועד אליו (כן, 20 דברים, ההתחלה בנאלית, האחרונים מתחילים להיות מאוד מעניינים).

לדוגמא – לגלגל אותו ולהכין גשר בין הספות, למסגר אותו ולתלות על הקיר, להתכסות איתו בלילה קר, לחסום פתיחה של דלת, לגלגל ולהפוך אותו לספסל זמני, ועוד ועוד ועוד…

ככל שתשפרו את היכלת שלכם לחשוב על שימושים נוספים לאותם חפצים, כך תוכלו "להגדיל" את כמות המשאבים שלכם בכל סיטואציה בה תדרשו לפתור בעיה, מבלי באמת להוסיף משאבים.

עשיתם את התרגיל וחשבתם על שימושים מטורפים לחפצים רגילים?
כתבו בתגובה או שלחו לי במייל!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter

הנה עוד כמה פוסטים שאולי פספסת

מפעם לפעם אני שולח תכנים שיעזרו למוח שלכם להעיף ניצוצות. אבל בקטע טוב…
רוצים גם? תכניסו מייל. לא לדאוג אני לא שולח ספאם. איכס.

3 מחשבות על “תעביר את הפטיש אני צריך לנסר (או: איך להיות מקגיוור)”

  1. את הבעיה הראשונה פתרתי.
    לבעיה השניה מצאתי פתרון אחר.
    פטיש הוא הכי מושלם למסמר לא רק כי הוא חזק, אלא בזכות המבנה שלו והמכניקה הפשוטה שלו.
    יאללה, תן לי עוד!! אני על הגל.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *