בואו נשים לרגע בצד את העובדה שלא טסתי לבד כבר למעלה מעשור, חוויה בפני עצמה שהתאפשרה כמובן בזכות האישה המופלאה הזו שהיא גם לגמרי במקרה אישתי.
הטיסה לכנס Up The Game, כנס Real Life Gaming בינלאומי שמתקיים מידי שנה בהולנד, התחילה מפוסט ממומן בפייסבוק שמשך את תשומת ליבי. מהפעמים הנדירות שפייסבוק אשכרה מצליח להתאים לי בדיוק את מה שאני מחפש (או במקרה הזה אפילו לא ידעתי שאני מחפש).
ובכל זאת, לקח לי הרבה מאוד זמן להחליט שאני טס. אחרי הכל, הכנס מוכוון בעיקר (אבל לא רק) לתעשיית חדרי הבריחה – ההרצאות, הסדנאות והפעילויות ברובן סבבו סביב הנושא הזה. אז מה לי ולכל זה?
רצה הגורל והכנס נפל בול על יום העצמאות של ישראל, ויותר מזה, בדיוק ביום בו חגגתי שנה של יציאה לדרך עצמאית. במשך השנה הזו לקחתי את החופש לבחון אינספור נישות ותחומים שמעניין אותי לצעוד בהם בין אם כדרך מרכזית או כדרך צדדית. כשאני מסתכל ממבט-על על כל הדרכים האלו, הן אולי שונות זו מזו, אבל כולן משתייכות לאותה קטגוריה של חשיבה יצירתית ופתרון בעיות, וזה משהו שהיה נוכח מאוד בכנס הנ"ל.
מעבר לזה, ככל שאני צולל אל העולם הזה, אני מגלה כמה התחום לא מפותח בארץ, וכדי באמת ליהנות ממנו אני צריך לתור לי באתרים מעבר לים ולשלם הרבה על משלוחים יקרים. אחת המטרות העיקריות שלי הייתה לגלות פעילויות חדשות, מוצרים, שירותים וטכניקות שאפשר לעשות להן עלייה לארץ, בין אם באופן ישיר או בהתאמה מסוימת. החדשות הטובות הן שיש כמה דברים מעניינים שאתם יכולים כבר עכשיו לשים את הידיים שלכם עליהם. החדשות המגניבות הן שיש עוד הרבה עבודה לעשות כדי לקדם את התחום בארץ. אל תדאגו – אני על זה.
במקום לחפור יותר מידי, הכנתי לכם טעימה קטנה של דברים שעשו לי נעים ואולי תרצו לבחון בעצמכם יותר לעומק. תיהנו!
Prison Escape
אולי הדבר שהכי הלהיב אותי הוא האירוע שנקרא Prison Escape. אני קורא לו אירוע למרות שהוא משחק מהעובדה הפשוטה שהוא מתקיים בערך פעם בחודשיים בשפה ההולנדית, ועוד בערך פעמיים בשנה בשפה האנגלית. עוד סיבה קטנטנה לקרוא לו אירוע היא שמשתתפים בו בין 200 ל-400 איש בו זמנית. מה הסיפור? בגדול זה חדר בריחה, אבל בממש גדול – במשך מספר שעות אתם תהפכו לאסירים (על כל המשמעות של הפשטת בגדים, צעקות סוהרים וכו') בבית כלא אמיתי (לשעבר) ותנסו להימלט ממנו. איתכם נמצאים גם כ-80 שחקנים מטעם ההפקה (סוהרים, אסירים, מנהל כלא וכו') שיכווינו את השתלשלות האירועים. רק מה – אין "סוף" אחד או פיתרון אחד לבריחה. כל אחד או קבוצה יכולה למצוא לעצמה נתיב מילוט אחר, עם אמצעים שונים ובאינטראקציה עם גורמים שונים. לצערי האדיר לא יכלתי להישאר עוד כמה ימים ולהשתתף באירוע, אבל ללא ספק זה משהו ששמתי לי ב-TO DO LIST.
מציע להציץ באתר, בסרטון ולקרוא את הביקורת של גיא בוסקו כדי להרגיש קצת מה זה.
Cryptogram Puzzle Post
תוך כדי שיטוט במסדרונות הכנס, נתקלתי בבחור מזוקן שהקים דוכן מאולתר באמצעות המזגן שהוצב שם, וקישקש איזה איור על נייר גדול. במבט ראשון די התעלמתי ממנו, אבל אחרי שעצרתי לבחון מקרוב גיליתי את ההרפתקאה הבאה שלי.
הבחור ששמו Jack Fallows הוא אומן מדהים שמחבר בין חידות, סטוריטלינג ואומנות גראפית יוצאת דופן בפרויקט שנקרא Cryptogram Puzzle Post. בכל חודש תוכלו להזמין אליכם הביתה מעטפה ובה סיפור גראפי מדהים שזור בחידות מאתגרות. ג'ק שם דגש על הסיפוריות ובעצם כל הסדרה הזו היא סיפור אחד מתמשך המחולק לפרקים ועונות, אבל אתם לגמרי יכולים להתחיל מאיפה שבא לכם ופשוט ליהנות מהחידות גם בלי סיפור הרקע.
היופי הוא שבגלל שמדובר במעטפת נייר, המשלוח מאוד זול וכל חבילה כזו תעלה לכם פחות מ-50 שקל סה"כ! מניסיון, החידות יעסיקו אתכם ימים ארוכים ככה שזה לגמרי שווה. ואם אתם רוצים להתנסות לפני שאתם קונים אז הנה – ג'ק אפילו נותן את העונה הראשונה בחינם (כמעט 20 חידות).
אגב, אם תפתרו נכונה את החבילה שתקבלו ותשלחו לו את התשובה למייל, תזכו בפרסים מגניבים והנחות.
Escape Tales – The Awakening
לאחרונה יצא לי לשחק קצת במשחקי "חדר בריחה בקופסא" למיניהם כמו EXIT ו-BreakinBox. לרוב התחושה בהם היא שהדגש הוא על החידות עצמן ופחות על הסיפור. במקרה הטוב מצליחים קצת להכניס לאווירה אבל שם זה נגמר. בכנס ראיתי שוב ושוב שה-Story Telling תופס מקום מאוד מרכזי, כפי שראוי. המשחק Escape Tales – The Awakening הוא לגמרי משחק בריחה בקופסא, אבל האלמנט הסיפורי בו מאוד משמעותי, מעמיק וגם אינטראקטיבי במקומות מסוימים ומאפשר לכם להחליט על כיווני ההתפתחות שלו. בגלל העומק שלו, הוא נמשך בין 3-6 שעות ושוב – פחות שם דגש על מהירות הפתרון אלא על הסיפור (מבלי לזנוח את החידות המעניינות). אפשר להזמין את המשחק אליכם כבר עכשיו, ובחודשים הקרובים יוצא משחק נוסף של היוצרים אז שווה לעקוב.
Battle of the Black Box
הופתעתי לגלות בכנס לא מעט ישראלים (באופן יחסי) ואת רובם פגשתי במקרה כשנכנסו יחד (עם עוד איטלקי) לפתור קוביית חידות ענקית בעלת 5 פאות פעילות. בין השאר פגשתי את יונתן גוטסמן – מייסד Wild Child משחקים אורבנים, גיא בוסקו, איש קריאיטיב ותוכן, מומחה בגיימיפיקציה, ואת רון כגן, הישראלי שעשה הכי הרבה חדרי בריחה (כמה הרבה? 600.).
את הקוביה אפשר באופן עקרוני לפתור לבד, אבל הגודל שלה והתחרותיות מול קבוצה נוספת שהייתה בחדר עם קוביה משלה, הפכו אותנו למכונה משומנת של פותרי בעיות. מפה לשם – שברנו את שיא הזמנים של הכנס (22:52).
VR
הרבה VR היה שם בכנס. אז למה זה Real Life Gaming אתם שואלים? הרמה הטכנולוגית שנחשפתי אליה שם הייתה כה מרשימה, לא רק ברזולוציה והגרפיקה עצמה בתוך המשחק, אלא במכשור עצמו שנתן אפשרות Roaming מלאה (לא הגבילו אותנו שום כבלים ושם עצמים פיזים), מהירות עיבוד התמונה ויצירת אווטרים מושלמים לשחקנים שיחד איתך – כל אלו נתנו תחושה שאנחנו לא משחקים במחשב אלא לגמרי העבירו אותנו ליקום מקביל ואנחנו נמצאים בו יחד ומשחקים. אני לגמרי סקרן לראות לאן התחום הזה ייקח אותנו.
The Floor is Lava
תחום משחקי החברה האינטראקטיבים גם הוא צומח ומשתכלל כל הזמן. מנהלי משאבי אנוש צמאים להם ומחפשים כל הזמן אחרי הדבר הבא. אז הנה משהו מעניין עבורכם.
המשחק הזה הוא שילוב של "זהות נסתרת" (השחקנים האחרים לא יודעים לאיזה קבוצה אתם משתייכים ומה התפקיד שלכם), משא ומתן, התחזות, אסטרטגיה וגם מעט מאוד פיזיות.
כל שחקן מקבל מטבע ועליו מצד אחד צבע הקבוצה שלו ומהצד השני תפקיד (לכל תפקיד יש יכולות שונות במשחק). עליכם לנוע בין איים הפזורים בחדר תוך שאתם משתפים (או לא) אחד את השני בזהות שלכם ודוחפים בעזרת האגן זה את זה אל הלבה הרותחת ומוציאים את המתחרים מהמשחק. ה"מתים" לא לגמרי יוצאים מהמשחק אלא יכולים להטביע איים ולהשפיע על המשחק כולו. הקבוצה הזוכה היא זו שבתום 3 סיבובים יש לה יותר שחקנים חיים.
זהו לבינתיים, אם אתם רוצים עוד פרטים על הכנס הבא, אפשר להציץ כאן, ואם יש לכם עוד שאלות, אפשר להשאיר כאן תגובה או לפנות אליי ישירות.