תתחילו לדבר אל עצמכם, אולי תעזרו לכם

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter

לא מעט פעמים אני מסתכל על הילדים שלי בזמן שהם משחקים לבד או עסוקים באיזו יצירה חדשה. מנסה להבין איך הם חושבים ומה עובר להם בראש. מה שכיף אצל ילדים, זה שהרבה פעמים, לא צריך לנחש – הם פשוט אומרים בדיוק מה עובר להם בראש. הם מדברים אל עצמם לא מעט, בין אם מתארים את הפעולות שהם עושים, מסבירים למה הם עושים את מה שהם עושים או שואלים את עצמם שאלות לגבי מה שהם עושים.
ואז עלתה לי השאלה – למה הם עושים את זה בעצם, מה יוצא להם מזה, והאם אנחנו מפספסים משהו כשאנחנו שותקים בעצמנו? חפרתי קצת בנושא והנה מה שגיליתי.

הרבה מחקרים, חלקם החלו עוד בשנות ה-60, מצאו ש"חשיבה" בקול רם מסייעת לשפר יכולת של פתרון בעיות, לימוד והעברת הלמידה ממשימה אחת לאחרת. איך בדיוק?
ווקליזציה של המחשבות שלנו מכריחה אותנו להאט, לעצור ולחשוב על המרכיבים החשובים בפעולה שאנחנו עושים. היא גורמת לנו לשים לב באופן מודע וביקורתי, וגם מאפשרת לנו לעשות זום-אאוט ולבחון את התמונה הגדולה יותר. המצב הזה מאפשר לנו להתמקד יותר טוב בתהליך עצמו של פתרון הבעיה ופחות בחלק הטכני שלו.

Photo by Annie Spratt on Unsplash

כשאתם מדברים לעצמכם אתם עוזרים לעצמכם גם לחסוך זמן ולהגיע לפתרון בצורה מהירה יותר, בעזרת "אפקט הפידבק". משמעות האפקט היא שהשמעת מילה בקול רם גורמת למוח שלכם להפיק תמונה ויזואלית בצורה מהירה וברורה יותר, ובכך למצוא אותו גם באופן פיזי. בסדרת מחקרים שנערכו, נחקרים שהתבקשו לומר את השם של פריט לפני שחיפשו אותו בערימת תמונות, מצאו אותו מהר יותר מנחקרים שלא אמרו את שם הפריט בקול רם.
אז איך כדאי לנו לדבר אל עצמנו? פשוט לתאר מה אנחנו עושים? לעודד את עצמנו כשהמצב נהיה קשה?

למזלנו, קבוצת חוקרים בדקה גם את הנושא הזה
109 משתתפים התבקשו לפתור מספר שלבים קלים של הפאזל/משחק המוכר Tower of Hanoi בכמה שפחות מהלכים, לפני שנתנו להם את הרמה הקשה ביותר, כדי לבחון את היכולת להעביר את מה שלמדו אל אתגר חדש.
המשתתפים חולקו ל-5 קבוצות שונות שנועדו לבחון סוגים שונים של "חשיבה בקול רם".
לא אלאה אתכם בפרטים, אלא נקפוץ ישר למסקנות – צורת ה"חשיבה בקול רם" הטובה ביותר היא זו שגורמת לנו לבחון את כל התהליך בשלמותו. שאלות כמו "למה אני עושה את מה שאני עושה" או "איך הפעולה הזו תשפיע על הפעולה הבאה, ואיך כל זה מתחבר בסוף".

מה אפשר ללמוד מכל זה?
1. אלא אם אנחנו מודרכים (ע"י מישהו חיצוני או ע"י עצמנו) אנחנו נוטים לא להתמקד בתהליכיות. קל לנו וטבעי לנו פשוט לצלול אל הפעולות עצמן ופשוט "לשחק", לעצור, לחזור, שוב ושוב. אומנם בטווח הקצר כנראה שנשיג את הפעולה הרצויה, אבל בדרך נבזבז הרבה משאבים.

2. כשאנחנו מתמקדים בתהליכיות (בין אם אנחנו מדברים אל עצמנו בקול רם או לא), אנחנו לא רק פותרים בעיות בצורה מהירה יותר, אלא גם משפרים את היכולת שלנו להעביר את הידע הנלמד לבעיות ואתגרים אחרים דומים.

אז מה איתכם? מדברים לעצמכם או שומרים על זכות השתיקה?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter

הנה עוד כמה פוסטים שאולי פספסת

מפעם לפעם אני שולח תכנים שיעזרו למוח שלכם להעיף ניצוצות. אבל בקטע טוב…
רוצים גם? תכניסו מייל. לא לדאוג אני לא שולח ספאם. איכס.

2 מחשבות על “תתחילו לדבר אל עצמכם, אולי תעזרו לכם”

  1. ברור שמדברת אל עצמי! גם אוהבת לקחת זמן לבלות עם עצמי (למרות שבזמן האחרון זה קורה פחות) ובכלל, משתדלת להיות חברה טובה שלי.

  2. כבר המון זמן שלא דיברתי אל עצמי,
    והפוסט הזה לגמרי החזיר לי את הרצון לחזור לזה וכך גם להתפקס על מה שחשוב לי 🙂
    תודה!

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה