עוד מהגן, התרגלנו ישר לענות תשובה לשאלה ששאלנו אותנו. מהר מאוד גם הבנו שיש תשובה אחת נכונה, והמחיר על מענה שגוי הוא מבוכה כללית ותחשות כישלון. ההרגל הזה ליווה אותנו גם לחיינו הבוגרים ורובנו ממהרים לחשוב על תשובה מהירה ונכונה לשאלה במקום לעצור רגע ולחשוב. אבל מה יקרה אם נתחיל לתרגל שאילת שאלות, מבלי לצפות לתשובות?
Question Formulation Technique היא מעין "סיעור-שאלות". סשן שנועד לתת זריקת יצירתיות לעצמכם או לצוות שעובד איתכם על אתגר מסוים. למה אנחנו צריכים אותו? גורו הניהול פיטר דרוקר מסביר את זה ככה:
"הגורם הנפוץ ביותר לטעויות ניהוליות הוא לא חוסר היכולת למצוא את התשובות הנכונות, אלא חוסר היכולת לשאול את השאלות הנכונות. הדבר הכי מסוכן לעסק הוא לתת את התשובה הנכונה לשאלה הלא נכונה".
אז… האם אתם שואלים את השאלות הנכונות? הסוד במציאת השאלה הנכונה מתחיל בלשאול הרבה שאלות, המון שאלות, וכדאי להתחיל בשלב הזה לפני שעוברים לשלב חיפוש התשובות (נשמע בנאלי אבל באופן מפתיע הרבה פעמים אנחנו עובדים בדיוק הפוך).
אז איך עושים "סיעור שאלות"? אוספים את הצוות שיעבוד על הנושא ופועלים לפי השלבים הבאים:
- בוחרים בעיה או אתגר ומנסחים אותו בצורה ברורה ומעוררת עניין – לא בצורת שאלה אלא בצורת תיאור מצב קיים או נשאף.
- מגדירים חוקים וזמנים – בין 5 ל-15 דקות, שואלים כמה שיותר שאלות, לא מנסים לענות על השאלות, לא שופטים ולא דנים בשאלות.
- מייצרים שאלות – בזמן הקצוב רושמים את כל השאלות שנזרקו לאוויר ומכוונים לכ-50 שאלות ב-5 דקות.
- משפרים את השאלות – עוברים על רשימת השאלות, מחדדים מה שלא ברור ומנסחים לא כשאלת כן/לא אלא כשאלה פתוחה.
- חלוקה – מאגדים שאלות דומות או כאלו העוסקות בנושא מסוים, ומתעדפים לפי השאלות שיש בהן פוטנציאל גדול יותר להשפעה.
- מה הלאה – מסכמים איזה מידע חשוב חסר לנו כדי להתקדם ליצירת פתרונות או איזה כיוונים מרגישים לנו כמבטיחים יותר מבחינת פתרון יצירתי.
"סיעור שאלות" יעזור לכם:
- לשבור את ההרגל של לענות על שאלות
- למסגר מחדש את הדרך בה אתם ניגשים לאתגר
- להציף הנחות קיימות ולבחון את הביסוס שלהן
- לפתוח כיווני ודרכי פעולה חדשים שלא חשבתם עליהם
עשיתם סיעור שאלות? יש לכם תובנות לשתף? כאן זה המקום.
7 מחשבות על “לפני שאתם עושים סיעור מוחות, תעשו סיעור שאלות”
האם החוקים של סיעור מוחות רגיל דומים?
בהחלט – דגש על כמות ועל חוסר שיפוטיות.
אפשר לקבל דוגמה לאופן ניסוח הבעיה ולשאלות שאפשר להעלות במסגרת סיעור שאלות?
בטח!
ניסוח הבעיה: כיום יש אחוז גבוה מידי של עובדים המאחרים למשרד.
שאלות:
מה הסיבות הנפוצות לאיחורים? מה ההשלכות של האיחור? איזו שעה נחשבת לאיחור? מה משותף למאחרים? זה רק אצלנו או תופעה כללית? אותם אנשים מאחרים תמיד או שזה משתנה? באיזו תדירות מאחרים? האם מאחרים בימים מסוימים?
תודה, דוגמה מעולה!
אורי העפת אותי!!!!
מה שכתבת נוגע לכל כך הרבה דברים בחיים.
חייבת להודות שעד עכשיו לא ראית את הדברים כך, ואתה הצלחת לעורר הרבה מחשבה.
הולכת לכתוב לי כמה דברים!
תודה רבה
כיף לשמוע 🙂