בעשור האחרון יצא לי לעבור בין סביבות עבודה מאוד מגוונות – משרדים פרטיים, קיוביקלים (קוביות ה"משרד" האישיות), וכמובן – המרחב הפתוח (Open Space). כאיש אסטרטגיה שנע באופן תמידי על התפר שבין חשיבה אנליטית לחשיבה יצירתית, נקרעתי באופן אישי בין ההעדפות שלי למרחב חשיבה שקט לבין אינטראקציה מעוררת מחשבה, ולא רק אני מן הסתם. אינספור חברות ענק השקיעו משאבים רבים במציאת הפורמט המתאים ביותר למטרותיהם, ואם אצלכם "יצירתיות" היא עוגן מרכזי, כדאי שתקשיבו למה שעשרות מחקרים קבעו.
ללא ספק, ה-Open Space הוא הטרנד בכל הנוגע לעיצוב משרדים חדשים. אפל, גוגל ופייסבוק הצטיידו לא מזמן במרחבי העבודה הפתוחים הגדולים בעולם, חברות רבות צעדו בעקבותיהן. אפילו עצמאיים הצטרפו למגמה והם נוהרים אל מתחמי העבודה המשותפים כמו WeWork ודומיה. בסך הכל כ-70% ממקומות העבודה בארה"ב יישמו אצלם מרחבי עבודה פתוחים.
את המרמור הגואה בקרב העובדים בטח שמעתם בעצמכם, אם לא במשרד שלכם אז מאחד מחבריכם. זה לא סוד. עובדים לא מתים על העניין. אבל אם נשים רגע את הדיעות והטעמים האישיים בצד, בואו נדבר על העובדות שמחקרים סיפקו לנו, ועל ההשפעה של המודל על חשיבה יצירתית.
אחת הסיבות המרכזיות ליצירת המודל היה הניסיון לייצר יותר אינטראקציה בין אישית ובין מקצועית בתוך החברה, אלא שהנתון המפתיע הוא שבפועל, התקשורת הבין-אישית ירדה בכ-72%, ובמקביל השימוש בתקשורת באמצעות המייל או תוכנות שיתוף משרדיות אחרות עלה ב-56%. מה שמעניין לראות הוא שאנשים לא רק העבירו את התקשורת שלהם למרחב הדיגיטלי, אלא הם התחילו לתקשר באמצעות המייל יותר עם אנשים מסוימים ופחות עם אחרים. כלומר כל הדינאמיקה ורשת היחסים המשרדית השתנתה.
אוקיי אז התקשורת עצמה השתנתה, אבל מה לגבי יצירתיות?
ובכן בתור התחלה, מרחבי עבודה פתוחים מייצרים הרבה הרבה יותר הסחות דעת. לא מפתיע נכון? ואם נתעלם רגע מהפגיעה ביעילות, מחקרים הראו שכשמשתתפים היו חשופים לרעשי רקע שיגרתיים של משרד פתוח, הם ויתרו מהר יותר בניסיונות לפתור חידות/פאזלים ממשתתפים שלא נחשפו לרעש.
כתבתי כאן בעבר על סוגי הרעש והשפעתם על יצירתיות. לדוגמא רעש לבן במידה מסוימת יכול מאוד לעזור, אבל רעש של "חצאי שיחות" פוגע קשות. המוח שלכם משקיע משאבים גדולים בניסיון לפרש את השיחות סביבכם ופוגע ביכולת שלכם לחשוב. ואם אתם עצמאיים במקרה שעובדים במתחם עבודה משותף, הנה 5 סופר-כלים שיעזור לכם לשמור על פוקוס בזמן העבודה מבלוג הסופר-טולז המצוין.
אבל אחד הדברים המעניינים יותר, הוא אחד האלמנטים המרכזיים ביותר שנעלמו מהמשוואה – הפרטיות.
יצירתיות היא דבר ביישן. היא צריכה פרטיות מסוימת כדי להיות משוחררת, בטוחה ומוגנת – לפחות פסיכולוגית. היא צריכה מרחב לניסוי וטעייה. זו גם הסיבה שאומנים עובדים בגלריות סגורות ולרוב לא מציגים את תהליך עבודתם עד לסיום. התחושה שנוצרת במרחב פתוח היא שכל הזמן צופים בך, וזו גורמת לנו (בין אם באופן מודע או לא), לקחת פחות סיכונים, להיצמד לנורמות ותהליכים ולא לנסות להמציא את עצמנו מחדש.
צריך לומר – הקונספט של עירוב אנשים ותחומים במקום אחד כדי לייצר חדשנות ויצירתיות הוא נכון וגם הוא עומד במבחן המחקרים. אלא שהדרך הנכונה לעשות זאת היא לייצר אזורי מפגש אקראיים – למשל בדרך למטבח, חדר ישיבות מרכזי ועוד. בצורה הזו, מפגשים חדשים יכולים להיווצר, אבל אחריהם כל אחד פורש לאיזור האינטימי שלו, וניתנת לו ההזדמנות לעשות, לנסות, לנחש, להפסיק, להתחיל ולהפוך, רגע לפני שהוא מציג את התוצר שלו אל העולם.
ומה איתכם? איך אתם מעדיפים את מרחב העבודה שלכם?
4 מחשבות על “האם Open Space הורג את היצירתיות?”
אחלה טור!
יאללה פרשתי רגע למרחב האינטימי 🙂
מקנא 🙂
פוסט מעולה! תודה
שמח שאהבת 🙂