למה נתתי לילד שלי לפרק מכונת קפה לגורמים

זה קרה באמצע החגים. אחרי שהחופש הארוך מהעבודה והגנים התחיל להשאיר עלינו סימנים ראשונים של טירוף. בין הטיולים והג'ימבורי והקניון וגני השעשועים והסמי הכבאי בטלויזיה, מצאנו את עצמנו – עופרי ואני – מחפשים משהו להפיג באמצעותו את השיעמום.
אוקיי, למען האמת חיפשתי בעצמי דרך להוציא את עופרי מהשיגרה ולהפעיל לו קצת את המוח, למרות חוסר רצונו המובהק.
באותו רגע של שיעמום, כפי שאני מטיף לכם שוב ושוב, נולד הרעיון.

רק ימים בודדים קודם לכן, מכונת הקפה החביבה שלנו התחילה לעשות בעיות. אחרי בערך 4 שנים של עבודה מצוינת, היא התחילה לקצר ולדלוף מים, ולמרות שמישהו בעל תושיה (שהוא איננו אני) היה כנראה מסוגל לתקן אותה, לי היה רעיון אחר בראש.

עולם בתיווך יתר
אנחנו כל כך רגילים לקחת את החפצים שאנחנו משתמשים בהם כמובן מאליו. המזגן, הטלפון, המיקרוגל – לעיתים רחוקות, אם בכלל, עולה במוחנו השאלה "רגע, איך זה בכלל עובד כל העסק הזה?". אבל אני מתכוון ממש לבאמת איך זה עובד. לא רק תיאורטית. אלא פיזית. טכנית. מכאנית.

מתכנני ומעצבי המוצרים עושים הכל (ובצדק כנראה) כדי להרחיק אותנו מהדבר עצמו, מה"ממשי", לתווך לנו, ומשאירים אותנו נטו עם החוויה הפשוטה, הנעימה והנוחה ביותר, מבלי לחוות לרגע את הפעולות שמאחורי הקלעים. אלא שבדיוק ככה אנחנו שוקעים לתוך שיגרה מנוונת שלא מאפשרת למוח שלנו לשאול שאלות ולהיות אקטיבי. אנחנו פשוט מקבלים את הדברים כפי שהם.

החלטתי לקחת את מכונת הקפה, וביחד עם עופרי לפרק אותה לגורמים, עד כמה שנוכל, לא בהכרח במטרה "להבין" איך המכונה פועלת, אלא בעיקר כדי לחשוף בעיני עופרי (וגם בעיני) את המורכבות והתהליכיות שעומדים מאחורי מוצר פשוט לכאורה ויומיומי שנוכח אצלנו בחיים.

גם לפרק צריך לדעת איך
הוצאנו את כל כלי העבודה שיש לנו בבית, וכבר מהבורג הראשון גילינו שאין לנו את כל הכלים הדרושים. זה פשוט היה בורג לא סטנדרטי, כנראה בדיוק בשביל למנוע מכל אדם "סטנדרטי" להתחיל להתעסק עם המכונה.

זה היה נהדר. למה? כי כבר מהשניה הראשונה היינו צריכים לאלתר. איך לפתוח את הבורג בלי המברג המתאים? אז עם שילוב של פלאייר, אולר ומגבת מטבח, צלחנו את האתגר הראשון. אלא שגם משם והלאה העסק לא הלך הכי חלק, וזה הכי חלק מהכיף. גילוי תוך כדי תנועה, להזיז דברים שמפריעים, להבין מה צריך לסלק מהדרך כדי להמשיך להתקדם ותוך כדי לנסות לנחש על מה לעזאזל אנחנו מסתכלים.

אחרי כשעה, כשרוב החלקים כבר היו מונחים על השולחן, החלטנו לעצור, לסדר ולסכם.

תלמדו משהו מהילדים שלכם
אז להגיד לכם שהבנתי לגמרי איך מכונת קפה של קפסולות עובדת או מה כל חלק וחלק עושה? לא ממש. אבל בכל מקרה, זו לא הייתה המטרה. עצם תהליך הפירוק של המכונה והניסיון לנחש ולהבין מה זה בכלל החלק הזה ומה התפקיד שלו בכל הסיפור הזה, היה שיעור חשוב, לי לא פחות מלעופרי.

אם אנחנו רוצים להשאיר את המוח שלנו סקרן ויצירתי, אנחנו חייבים לאמן את עצמנו לעבור ביומיום תהליכי חקירה של הדברים שנראים לנו מובנים מאליהם. בדרך כלל הצעד הראשון הוא הקשה ביותר והוא שאילת השאלה "למה?" או "איך?" – שאלות שהילדים שלנו מצטיינים בהם.

איך תתאמנו? פשוט, תסתכלו עכשיו סביבכם. עכשיו, כן, עכשיו. תמצאו פריט כלשהו ותשאלו את עצמכם אם אתם באמת יודעים איך הוא עובד, או איך מייצרים אותו. לא יודעים? זה הזמן ללכת לחקור.

הנה עוד כמה פוסטים שאולי פספסת

מפעם לפעם אני שולח תכנים שיעזרו למוח שלכם להעיף ניצוצות. אבל בקטע טוב…
רוצים גם? תכניסו מייל. לא לדאוג אני לא שולח ספאם. איכס.

10 מחשבות על “למה נתתי לילד שלי לפרק מכונת קפה לגורמים”

  1. הפוסט שלך מזכיר לי איך כשהתקלקלה לי העדשה במצלמה במקום למסור לתיקון החלטתי שאני מוותרת עליה, מחליפה אותה בחדשה ואת המקוקלת מנסה לפרק. שלפתי את כל המברגים הקטנים שהיו לי בבית והתחלתי לפרק. הופתעתי מכמה חלקים היא מורכבת. לא ידעתי כמה עדשות יהיו בתוכה ואם הן בכלל שוות. הקדשתי כמה שעות טובות לפירוק עד שהיגעתי למבוי סתום. כלומר מכאן יכולתי להתקדם או עם פטיש או לבקש עזרה… צילמתי את תהליך הפירוק והיו שנחרדו מהמעשה שעשיתי. כאילו עדשה של מצלמה זה דבר קדוש שמי מעז לפרק… ידיד שלי בעל סט מברגים עדינים משלי וכנרה סקרנות גדולה משלי השלים את מלאכת הפירוק וקיבלתי כמה עדשות זכוכית עבות ולא פרקטיות במיוחד. עד היום אני זוכרת כמה כייף זה היה.
    מזכיר לי שפעם, בזמנים שהייתי עונדת שעון יד היה לי שעות שקוף של סווץ'. יש משהו מדליק בלראות מנגנונים פנימיים של חפצים. חבל שלא עושים פלאפון שקוף.

  2. אתה אבא מהמם. אנחנו כל כך רגילים לתווך את העולם לקטנטנים שלפעמים אנחנו שוכחים לתת להם לחקור וללמוד בעצמם. תודה על התזכורת.

  3. איזה רעיון מדליק לעשות עם ילדים. אהבתי במיוחד!
    אשים את הפוסט בצד ליום בו יהיו לי ילדים, שאתן להם לפרק לגורמים איזה משהו 🙂

  4. אוהבת! מאוד! לראות תהליכים.
    ולכן גם מכונת הקפה הבאה שלי תהיה פשוטה עד לכדי כאב, כדי שאוכל לראות את המים רותחים, יוצרים לחץ ומתפרצים בשצף חום ומהביל הישר לכוס האספרסו שלי.
    יאם.

  5. זיוה רענן

    רעיון נהדר לפרק מכשיר מקולקל ביחד עם הילד. זה אתגר, זה מסקרן ויצירתי מאוד.

להגיב על הילה ביטול התגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top