כמעט 10 חודשים לקח לי לסיים את KRYPT, הפאזל ה(ככל הנראה)קשה בעולם. 654 חלקים של סיוט אפרפר בצורה ספיראלית שמהווים המחשה מצוינת לעבודה סזיפית. תוך כדי עבודה גם כתבתי על למה לעזאזל כדאי לכם לשבור את הראש על פאזלים. אבל לצד העבודה הבלתי נגמרת, למדתי כמה דברים מעניינים על Problem Solving ועל הדרך בה אנחנו ניגשים להתמודד עם בעיות בחיים. הנה מה שלמדתי:
לכל בעיה – מסגרת
"פאזל בלי תמונה ברורה? בלי קווים מנחים? איך זה אפשרי בכלל? מאיפה מתחילים?". אלו השאלות ששאלתי את עצמי וכפי שניחשתם בעצמכם, הדרך הטובה ביותר לתקוף את האתגר הזה, שלא עשיתי כדוגמתו מעולם לפניו, הייתה להתחיל בחוקי הבסיס המוכרים בפאזל – להתחיל מהמסגרת. אז נכון, אולי זה לא יעבוד ב-100 אחוז, ומי יודע מה עושים אחרי זה, אבל היה לי משהו להיאחז בו ולהתחיל לנוע.
זו דרך מצוינת להתמודד עם בעיות שנראות לנו כבלתי אפשריות או נראות לנו כמו שום דבר שנתקלנו בו בעבר. כל אתגר שיעמוד בפניכם, ייחודי ככל שיהיה, נשען על הנחות בסיס כלשהן שמישהו איפהשהו התמודד איתן בעבר. לשיטה הזו קוראים TRIZ והיא שיטת פתרון בעיות הנדסיות שפותחה ברוסיה ובבסיסה ההנחה שלכל הבעיות ההנדסאיות באשר הן יש את אותן נקודות המוצא. כדי לפתור בעיה בשיטה הזו, אנחנו הולכים אחורה מהבעיה הספציפית אל הבעיה הכללית המכאנית, ובוחנים בעזרת מדריך ייעודי באילו שיטות קונספטואליות נעשה שימוש בעבר כדי לפתור אותה. לאחר מכן מיישמים ומתאימים את הפתרון לבעיה הספציפית.
תתחילו בלדבר עם אנשים מהתחום שהתמודדו עם בעיות דומות, חפשו מידע באינטרנט, תאספו פירורי מידע שיכולים לספק לכם קרקע יציבה כלשהי (גם אם קטנה או זמנית) ומשם תגששו הלאה ותבנו לאט לאט את ההתקדמות שלכם.
מידע חדש מאותם נתונים
אחרי סיום המסגרת, מעודד ואופטימי מהמהירות היחסית שלקח לי לסיים אותה, עברתי לשלב הבא. הדבר הבולט שמרגישים בחסרונו באופן מיידי בפאזל הזה הוא, כמובן, החוסר בצבע. הפאזל כולו בצבע אפור חד-גוני שבניגוד לפאזלים אחרים, לא מאפשר לקבל מושג על מיקום כללי של חלק כזה או אחר. הדבר הראשון שניסיתי לעשות היה לעבוד בשיטת ניסוי וטעייה ובה פשוט עברתי על הררי חלקים, אחד-אחד, במטרה לקוות סטטיסטית שהחלק שאני מחפש אחריו לא יהיה האחרון בערימה (מה שקרה מידי פעם…). מהר מאוד הבנתי שהדרך הזו, כמובן, מאוד מאוד לא יעילה ותיקח לי יותר מידי זמן. לכן החלטתי לבחון איזה עוד רמזים ומידע אני יכול לשאוב מתוך החלקים.
הדבר הבא שעשיתי היה למיין את חלקי הפאזל לחלקים מתעגלים וחלקים ישרים (בערך 50% מהפאזל הוא ספירלה גדולה הממוקמת במרכזו), והתחלתי לבנות את הספירלה. המיון הראשוני הזה כמובן חתך בחצי את זמן חיפוש החלקים, אבל עדיין היה מאוד מאוד ארוך. לכן שיכללתי את מיון החלקים לפי הצורה הפרטנית של כל חלק. בסופו של דבר יצרתי מערכת חלוקה של 7 סוגים שונים של חלקים, לפי צורת החלק, מספר הבליטות, הצורה שלהן, העובי שלהן ומיקומן על כל חלק. החלוקה הזו איפשרה לי להתבונן על החלק שחסר בפאזל, לנתח מה בעצם אני מחפש לפי אותם מאפיינים, ולגשת לחפש אותו בערימה הרלוונטית שהייתה עכשיו הרבה הרבה יותר מצומצמת. עם הזמן כבר הגעתי לרמת מיומנות של הבחנה בפרטים הכי קטנים, שיכולתי לשלוף כמעט מייד את החלק המדויק מתוך ערימה של 20-30 חלקים.
תיארתי את כל זה כדי לגרום לכם להסתכל על המידע שקיים אצלכם כשאתם מנסים לפתור בעיה, ולפרק אותו לעוד גורמים. מה עוד אפשר ללמוד מהגרף שאתם מסתכלים עליו? מה אפשר ללמוד ממה שלא מופיע בגרף? מה לומד מישהו אחר שמסתכל על אותם נתונים כמוכם? בעולם רווי מידע אנחנו לפעמים ממהרים מידי להמשיך ולחפש מידע במקום לנסות למצות את מה שכבר קיים אצלנו.
עיוורון זמני
זה אולי יישמע לכם כמו קלישאת פתרון בעיות, אבל העבודה על הפאזל רק חידדה לי עוד יותר את הצורך בשיחרור בעיה וחזרה אליה בשלב מאוחר יותר. חיפשתי חלק ספציפי, עברתי על אותה ערימה של 30 חלקים שוב ושוב ופשוט לא הצלחתי למצוא אותו. כבר חשבתי שחסר חלק, כבר עברתי לערימות אחרות שהסבירות שהחלק יהיה בהן נמוך מאוד, עד שפשוט עשיתי הפסקה, הלכתי להתעסק במשהו אחר שעה, וכשחזרתי כמעט מיד מצאתי את החלק באותה ערימה ראשונית. ריכוז יתר גורם לנו לאבד פוקוס ולהפוך לעיוורים זמניים לדברים שהכי מעניינים אותנו. רוצים הוכחה? תבהו בנקודה שבמרכז המעגל כחצי דקה ותראו איך היא "נעלמת" בהדרגה.
אז לא משנה כמה דחופה הבעיה שלכם, אם אתם מרגישים שאתם פול גז בניוטרל, תעשו הפסקה ותחזרו אליה שוב. יכול לחסוך לכם המון זמן.
אז לסיכום, היה קשה. ממש. ועם כמה שזה אתגר טכני בעיקר או סזיפי ולא מאוד חשיבתי, הוא חיבר לי כמה ניורונים במוח שצורה חדשה זה בטוח, וגם סיפק שעות ארוכות של מדיטציה רפיטטיבית שגרמה לי להרהר על בעיות אחרות שהעסיקו אותי בו-זמנית.
ממליץ? וואלה לפרק אותו בסוף ולהחזיר לקופסא הייתה חוויה מרוממת במיוחד! 🙂
אבל חוץ מזה אם אתם מחפשים אתגר ארוך שיגרום לכם להסתכל על דברים שגרתיים קצת אחרת, אז לכו על זה, הוא גם לא כל כך יקר.
1 מחשבה על “מה למדתי מהפאזל הקשה בעולם”
הכתיבה שלך..
ל-פאנתאון