לפני בערך עשור, כשהתחלתי לעבוד לראשונה במשרד פרסום, יצא לי לשבת לשיחה עם אחד מהמנכ"לים המשותפים ממש באחד מימי הראשונים במשרד. אני זוכר שהוא שאל אותי איזה ספרים יש לי על השידה ליד המיטה והרגשתי קצת לא בנוח עם השאלה. התפתלתי קצת ואמרתי לו שזה קצת מוזר ויש לי כמעט תמיד בו-זמנית שילוב של ספרי קומיקס, ספרי עיון (ביוגרפיה בדרך כלל) וסיפורת כלשהי, בעיקר מתחום המדע הבדיוני/פנטזיה או הקלאסיקה.
הוא חייך ואמר שהוא בדיוק אותו דבר, ושכמו שיש אנשים שיושבים מול הטלויזיה ערב אחד ובא להם פרק של קומדיה קלילה ובערב אחר פרק של סדרת מתח. ככה גם אנחנו – כל ערב משהו אחר לפי המצב רוח.
עם השנים שמתי לב שזה משהו שבאופן כללי אופייני מאוד לאנשים העוסקים בתחומי היצירה והיצירתיות, ולא סתם. אם אתם מאלו שמעדיפים סוג אחד במיוחד על פני האחרים ומתעקשים לדבוק בו, כדאי שתשקלו קצת לפתוח את עצמכם לתחומים אחרים. למה?
שום רעיון בעולם הזה הוא לא משהו חדש לגמרי. שום דבר לא נוצר מתוך הריק. באופן כלשהו זה דומה לעקרון שימור החומר. Vilfredo Pareto, המהנדס, הכלכלן, הפילוסוף, הסוציולוג והעוד כמה דברים האיטלקי אמר פעם:
"An idea is nothing more or less than
a new combination of old elements".
כן, גם המצאת הגלגל לא הגיעה יש מאין – ככל הנראה מישהו ראה אבן מתגלגלת במורד הר ועלה לו הרעיון להשתמש בעקרון הזה במקומות אחרים.
זה אומר שבסופו של יום, ככל שיהיו באמתחתכם יותר "אלמנטים" לעבוד איתם, תוכלו לייצר יותר קומבינציות חדשות ומעניינות. ומהם אותם "אלמנטים"? אלו חומרי גלם מאינספור מקורות שיכולים לשרת אתכם בכל אתגר או בעיה שאתם מתמודדים איתם – שיר, סיפור, אלגוריה, זיכרון, צבע, תחושה, סיטואציה, מילה. ככל שתגוונו בעולמות התוכן שלכם, ככה תהיו לא רק אנשים משכילים יותר ובעלי זוויות ראייה רחבות יותר על העולם, אלא תהפכו לאנשים יצירתיים הרבה יותר.
איך עושים את זה?
רואים רק סרטים של מדע בידיוני ופנטזיה? שבו מידי פעם מול קומדיה רומנטית. פעם אחרונה שקראתם ספר היה בתיכון? קחו ספר קצר וקליל וזרקו אותו לתיק לנסיעות ברכבת. שומעים רק פופ ורוק קלאסי? תנו הזדמנות לאלבום של 2PAC.
לא חייבים לאהוב הכל, אבל אם אתם רוצים לייצר חיבורים שרוב האנשים לא ייעשו, אתם צריכים לגעת בהמון תחומים, סגנונות ומקורות השראה.
