את דורי הכרתי דרך הניוזלטר שלו שעוסק בגיימינג וההשפעות השונות שלו עלינו כבני אדם, על החברה, ועל הדרכים שבהם גיימינג יכול להעשיר את החיינו. מודה, אני לא גיימר רציני, אבל היצירתיות המתפרצת בז'אנר הזה, והעובדה שיש כאן בארץ סצנה מבעבעת שרובנו בכלל לא מודעים לקיומה, הם מה שגרמו לי לצלול יותר ויותר לעומק העניין.
אז קבלו אותו – דורי אדר, מאפיין ומעצב משחקים, ומנהל בית הספר לעיצוב משחקים.
דבר אליי: דורי אדר, בן 40. גר בת״א, אבא לשניים.
מה בדיוק אתה עושה ביומיום?
בכובע אחד אני מאפיין ומעצב משחקים. למעשה כותב את המשחק, מרמת הרעיון עד לווירפריימז, ולפעמים גם מייצר פרוטוטייפ, בדיקות משתמשים ומוצר גמור.
בכובע השני אני מנהל את Hands on Games, בית ספר לעיצוב משחקים. אני והמורים שלי מעבירים קורסים סופר קריאייטיבים שמכניסים אנשים לגיימינג.
כמה זמן אתה כבר עושה את זה?
עיצוב משחקים – 8 שנים.
בית הספר – 3.5 שנים.
איך הגעת לעסוק בתחום?
אחרי שניהלתי אתר וידאו ישראלי גדול (פליקס) חיפשתי מה לעשות הלאה. במקרה נתקלתי בקורס על גיימיפיקיישן בקורסרה – והתאהבתי.
במזל חברת משחקים בתחילת דרכה (TabTale) הייתה צריכה אנשי קריאייטיב והתקבלתי לעבודה. לימים הפכתי למנהל הקריאייטיב של החברה ומשם המשכתי הלאה לעשות את מה שאני עושה היום.
ספר לנו משהו שאנחנו לא יודעים וחייבים לדעת על תעשיית המשחקים הישראלית
היא גדלה בטירוף. אמנם החלק הארי הוא משחקי סושיאל קזינו, אך יש יותר ויותר חברות שעושות משחקים שאינם לבידור בכלל. למשל משחקים לימודיים, רפואיים ומשחקים לשינוי חברתי.
היום אפשר למצוא מעצבי משחקים בשלל תפקידים שונים ומשונים, מהדרכה ועד למארקטינג.
מה אתה הכי אוהב במה שאתה עושה?
תכלס, אני הכי אוהב ללמד, לכתוב ולהעביר הרצאות ולכתוב על משחקים. לנתח אותם עד לזרא ואז להעביר את הידע לסטודנטים שלי.
מה הכי מתסכל אותך בעבודה?
אין לי מספיק זמן לכתוב.
מאיפה אתה מקבל השראה במסגרת העבודה?
בעיקר – מחוץ למשחקים. ספרים שאני קורא (פסיכולוגיה, היסטוריה, ופיקשן), סרטים ואומנות באופן כללי.
תן לנו איזה טיפ לשמירה על חשיבה יצירתית ביומיום העמוס
כאבא לילד סקרן במיוחד, אני מוצא את עצמי ממציא סיפורים חדשים עבורו כל פאקינג יום. לא תמיד יש לי כוח לזה, אבל זה הדבר היחיד שגורם לו לזוז.
אני מגלה שהשתפרתי בזה מאוד וכושר ההמצאה שלי, שכיום עומד במבחן יומיומי, שומר אותי חד ופורה.
מה הדבר הכי מטורף/מגניב/מעניין שיצא לך לעשות במסגרת העבודה?
במסגרת עבודה על אפליקציה של קובייה הונגרית (חכמה) הייתי צריך ללמוד לפתור אותה. אחרי שנים שידעתי לפתור רק כאשר החלפתי את המדבקות על הקוביה, אני סופסוף יודע איך פותרים.
בשלב השני הייתי צריך ללמד אחרים איך לפתור, מרחוק, באמצעות האפליקציה. זה הצליח.
95% מהאנשים שעוברים את השלב בשלישי בלימוד מסיימים את כל הטוטוריאל ופותרים קובייה בפעם הראשונה בחיים שלהם. אנחנו מקבלים סרטונים של אנשים נרגשים. זה לא יאמן.
משהו מטורף? נתתי הרצאת טד בוינה מול 1000 איש שעסקה בגזענות במשחקי מחשב. משהו די אירוני כאשר זה מגיע מישראלי, במקום הולדתו של היטלר.
תוכניות לעתיד?
להגדיל את בית הספר. עוד קורסים, עוד הרצאות, עוד אנשים שנכנסים לתחום המדהים שבו אני עוסק.
לסיום – פרגן למישהו בארץ שעושה משהו שאתה מאוד אוהב בתחום.
יובל מרקוביץ׳ הוא מתכנת יוניטי נדיר. גם מפתח חכם ופרודוקטיבי בטירוף, גם בוגר בצלאל בחוג לאנימציה, גם מוזיקאי, גם איש נעים הליכות, לייד-בק וחכם בטירוף. העבודה איתו עושה אותי טוב יותר.
מילים אחרונות אחרונות?
כנסו לגיימינג. זה התחום הכי מרגש ומעניין שיש כיום. (אבל אני משוחד).
