תקשורת ויזואלית הייתה חלק מהותי בהתפתחות התקשורת האנושית ובהפיכתנו לזן השולט. החל מציורי מערות והירוגליפים ועד התפתחות אותיות מודרניות, תרשימים ואומנות. אלא שכבר עשרות שנים אנחנו יכולים לראות את היעלמותם של ציורים/שירטוטים/סקיצות כחלק אינטגרלי בניסיון שלנו לתקשר ולשתף רעיונות חדשים.
כתבתי כאן כבר בעבר על האפקט של קשקוש יומיומי על היכולת שלכם להיות יצירתיים יותר, מרוכזים יותר ובעלי מסוגלות טובה יותר להבין מידע חדש. הפעם אני רוצה לגרום לכם לאמץ את מיומנות הסקיצה ככלי ליצירת רעיונות ותיקשורם הלאה. נתחיל בסיבות למה בכלל לצייר רעיונות. אבל רגע לפני, בואו נבהיר משהו. כשאני אומר "לצייר", אני מתכוון לסקיצות ושירבוטים זריזים ולא לציור מפורט ומורכב. אלו עזרים ויזואלים שהמטרה שלהם לתקשר בצורה מהירה קונספט רחב או נקודה ספציפית.
עכשיו ששמנו את זה מאחורינו, בואו נתחיל.
מילים מגבילות
המוח האנושי התפתח, כמו מינים רבים אחרים, באופן שיאפשר לו עיבוד ויזואלי מעולה. בהשוואה למיליוני השנים שקדמו לפיתוח השפה המודרנית, מילים הן קונספט חדש מאוד עבורנו, ואין להן את היכולת האינסופית שהדימיון שלנו יכול לעבוד בו. מכירים את זה שאתם מתעוררים מחלום שלא עוזב אתכם וכשאתם מנסים לתאר אותו אתם פשוט לא מצליחים? יש הרגשה כזו שאתם מצליחים להוציא מהפה שלכם אולי 5% מכל מה שהרגשתם, חוויתם, ראיתם בחלום. זו הסיבה.
מילים הן כלי משלים מעולה ויכול להבהיר ולחדד נקודות קריטיות, אבל חומר ויזואלי יכול להכיל בתוכו הרבה יותר רבדים.
לייצר הרבה רעיונות ומהר
"קחו עיפרון וציירו על דף עיגול ובתוכו שני משולשים". ייקח לכם יותר זמן לכתוב את המשפט הזה שהרגע קראתם, מאשר לצייר את הציור המתואר. הבנתם את הנקודה? סקיצה זריזה היא דרך מעולה לייצר הרבה רעיונות. היא מראש לא מחייבת אתכם לתחכום יתר ומבקשת מכם רק את תמצית העניין במבט על.
עצם הפעולה של ציור, משהו שנחשב "אומנותי" יותר ו"קליל", מרגיע את המוח שלכם ונותן לכם גישה לאזורים פלואידים יותר של חשיבה, בקלות רבה יותר. זו דרך מצוינת להפוך משימה מלחיצה לפעמים כמו "לחשוב על רעיון טוב", למשימה כיפית.
קל יותר לתקשר את הרעיונות ולמכור
90% מהאינפורמציה שעוברת למוח שלכם היא ויזואלית והוא מסוגל לעבד אותה פי 60,000 מהר יותר ממילים (כתובות או נשמעות). הגשה ויזואלית של רעיון לא רק חוסכת הרבה זמן לתהליך העברת המידע, אלא מעצימה משמעותית את היכולת של הצד השני להבין את הרעיון שלכם, ולחבר לו גם מימד ריגשי לעומת טקסט קר ונקי.
אבל אנחנו לא יודעים לצייר
מי אמר לכם את זה? חברים שלכם? ההורים שלכם? אולי אתם סתם מנסים להשוות את עצמכם לאומנים מוכשרים בטירוף?
בכל מקרה זו לא הנקודה. בשביל להעביר רעיונות לא צריך לדעת "לצייר". אפשר להעביר רעיון גם בעזרת סקיצה מופשטת מאוד של קווים, חיצים, ריבועים ועיגולים. ואת זה אני בטוח שאתם יודעים לעשות.
עדיין מרגישים חסרי ביטחון? הגיוני מאוד. "חוסר היכולת לצייר" או בעיקר התחושה הזו, היא תוצר של ניוון שריר שהפסקתם לתרגל מאז הגן בערך. איתמר שלי בן 3 עושה עיגול בתוך עיגול בתוך עיגול ואומר "הנה אריה". אז נכון זו דוגמא קצת קיצונית, אבל אם תשאלו בגן חובה מי יודע לכתוב, רובם יגידו שהם לא יודעים. אם תשאלו מי יודע לצייר, רובם יגידו שהם יודעים. עכשיו לכו לבית ספר תיכון ותשאלו את אותן השאלות, תקבלו תשובות הפוכות. אז אם אתם מרגישים שאתם ממממשששש לא בכיוון, הגיע הזמן לחזק את הביטחון הציורי שלכם. איך? הפתעה – לתרגל.
כל יום, בארוחת בוקר, בנסיעה לעבודה, בזמן ישיבה או בזמן שיחת טלפון, מקשקשים על ניירות ומתחילים להיתרגל לנינוחות של לעבוד עם עיפרון או עט במטרה לייצר דימויים ויזואלים (לא טקסט). זה לא משנה מה אתם מציירים ולא משנה אם מישהו אחר מבין מה ציירתם. אתם צריכים לחזק את הביטחון ולא את המיומנות.
אין לכם רעיון מה לצייר? הנה ספר מעולה שקניתי למיטל שלי בשיטוט בחנות ספרים באמסטרדם.
רוצים תרגיל למתקדמים? עבד יופי יופי עם עופרי שלי כשהיה בן 4 וחשש שהוא לא מצייר מספיק טוב כמו הילדים האחרים בגן. עושים קשקוש קטן על דף בלי לחשוב יותר מידי. עוצרים ומסתכלים על הקשקוש ומדמיינים כמו מה הוא נראה לכם. קצת כמו להסתכל על ענן ולראות בו משהו. עכשיו, תשלימו את הציור לפי מה שראיתם בדימיון. כן, זה לא צריך להיראות "יפה".
יאללה לעבודה. יש לכם שירבוט חדש ומגניב להראות לי? אל תתביישו!
