אז מסתבר שלאחרונה התקיים כנס משחקולוגים באוניברסיטת בר-אילן, והסיבה היחידה שאני יודע עליו היא שכמה חברי פייסבוק שלי נכחו בו. לשמחתי, הם גם תייגו את עצמם עם משחקולוגים אחרים, וכך יצא לי להכיר עוד כמה אנשים מאוד מעניינים שעושים מטעמים מהטמעת ידע באמצעות משחקים. ואם עדיין לא פגשתם משחקולוג, הנה ההזדמנות שלכם! תכירו את האורח שלנו בספוטלייט – חגי גלנט!
יאללה חגי, ספר לנו על עצמך רגע
שמי חגי גלנט, גר בישוב אלעזר. נשוי לאורית המדהימה ואב ל-5 ילדים, מושלמים בעיני.
איך אתה מגדיר את העבודה שלך?
אני משחקולוג חינוכי. אני חי את החלום. אני מממש את כל האהבות שלי והכישורים שלי. אם לא הייתי עושה בדיוק מה שאני עושה, הייתי מקנא בי.
כמה זמן אתה כבר עושה את זה?
קרוב ל-20 שנה.
איך הגעת לעסוק בתחום?
אני בא מתחום התיירות החווייתית. במשך 24 שנים עסקתי בסיורים תיאטרלים, אבל במקביל פיתחתי משחקי שטח ערכיים. ב-6 השנים האחרונות אני עוסק רק בתחום החינוך. מצד אחד, אני יוצר הרפתקאות חינוכיות, כלומר משחקי עלילה ויזואליים בשלל נושאים: מעגל השנה, מוגנות ברשת, זהירות בדרכים, ציונות ועוד. המשחקים כוללים משחקי לוח ענקיים (50 מ"ר), אנימציות, דגמים, ועוד. מצד שני, אני מכשיר מורים איך 'למשחק', כלומר, איך להפוך כל תחום דעת, ידע, שיטה, דינמיקה, כישור או ערך, למשחק. באופן זה התלמידים פעילים הרבה יותר בשיעור, המורה עובד פחות קשה, החומר מועבר בצורה איכותית יותר ועמוקה יותר, המוטיבציה עולה והאוירה בשיעור טובה הרבה יותר.
מה אתה הכי אוהב במה שאתה עושה?
אני אוהב את היצירה, אבל גם את המפגש עם התלמידים והמורים. אני אוהב לראות את העיניים המבריקות של התלמידים כשהם חווים למידה אמיתית. למידה שיוצרת אושר. כשהם מגלים שלמידה ואושר הם לא אויבים אלא סיבה ותוצאה. אני גם אוהב לעבור עם המורים את התהליך שבו הם מוותרים על העמדה של 'המורה סוכן הידע' ומעביר את השרביט לתלמידים. זה יוצר תחושה של הקלה, יצירתיות ושמחה.
מאיפה אתה מקבל השראה במסגרת העבודה?
כשאני יוצר ומפתח, אני עוצם עיניים וחולם בתמונות ובצלילים. או להיפך, אני יוצא לסיור ויזואלי ברחבי האינטרנט או בעולם האמיתי, כדי לקבל הפריה אסוציאטיבית. אבל ההשראה הכי גדולה היא כשאני רואה את הדברים עובדים בשטח. כשאני רואה איך ילדים ומורים מגיבים בכל החושים. זה נותן סיפוק עצום.
מה הדבר הכי מטורף/מגניב/מעניין שיצא לך לעשות במסגרת העבודה?
יצרתי משחק שטח ל-1,500 איש (הורים וילדים) בירושלים. הדגש היה על משחק ערכי אבל גם מאד הרפתקני. כלומר, לא רק כתבי חידה אלא הרבה משימות שמפעילות את כל החושים. לדוגמא: ירי בקטפולטות, שידור במכשירי מורס, בנית עמודים רומיים, אריגה בנול, בנית אמת מים ועוד. היה כייף גדול!
תוכניות לעתיד?
החזון שאני מקדם בשנים האחרונות הוא יצירת תהליכי עומק בבתי-ספר. אני רואה אמנם שסדנאות מישחוק מביאות שינוי לבתי ספר. המורים מתנסים בשיטה, יוצרים משחקים, נהיים מאושרים יותר ומגיעים להישגים. אבל המערכת שוחקת מאד, והלחץ כבד, ולכן, כעבור חודשיים הם חוזרים לשיטה הישנה. המטרה שלי היא להיכנס לבתי ספר למשך 3 שנים, ולעשות שינוי עומק, כך שבתי ספר כבר לא יוכלו לחזור לשיטה הישנה והמקולקלת. למידה זה תהליך שיוצר אושר. המצב בבתי-הספר כיום רחוק מאד מזה. אני טוען שכדי שתלמידים יהיו מאושרים בלימודים, צריך שקודם כל המורים יהיו מאושרים. משכורת זה חשוב, גם קפה איכותי בחדר המורים זה חשוב. אבל לי חשוב יותר שמורים יהיו מאושרים במקצוע שלהם. שההוראה תסב להם אושר גדול. על זה אני עובד.
תן טיפ/ים לשמירה על חשיבה יצירתית ביומיום העמוס
כשאני מחפש פתרון יצירתי או נקודה "מחוץ לקופסא", אני מניח על הדף (הכוונה ל-word כמובן) את כל המחשבות הבנאליות והגנריות, רק כדי לשחרר אותן ולהיפטר מהן. אח"כ אני כותב אסוציאטיבית מילים שמתקשרות לי לנושא. אני כותב אותן גם, או במיוחד, אם הקשר רופף ואסוציאטיבי. ומשם הדברים פשוט קורים מעצמם.
לסיום – פרגן למישהו בארץ שעושה משהו שאתה מאוד אוהב בתחום
עמי חניא – בעלים של closeapp – אפליקצית מישחוק שנותנת פלטפורמה למורים להכניס את התוכן שלהם לתוך משחקים.
ד"ר תמר פשוט – חוקרת מוח, ומרצה על למידה טבעית.
ד"ר מיטל אמזלג – מרצה לטכנולוגית למידה.
מילים אחרונות אחרונות?
עולם החינוך יהיה טוב יותר אם במקום להדק את תוכנית הלימודים למילים ולשורות, ניתן לתלמידים ללמוד מעצמם. שום נזק לא יקרה אם לא נתכנן כל שניה ושניה בשיעור. למידה מתרחשת כל הזמן, בכל מקום ובכל גיל. צריך רק להפסיק להפריע לה. הלוואי ונשחרר את האחיזה ההרמטית מהלימוד של התלמידים וניתן להם לגלות עולמות.
2 מחשבות על “Spotlight 06 // חגי גלנט – משחקולוג”
אוי הוא מושלם!
בהחלט!